<h1>או"ז הלכ' שבת סימן ל"ו</h1>
<h2>דף ע:</h2>
א"ר אמי [שבת קכ"א ע"א] בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד וכתב בס' התרומה [סי' רמ"ו] ובפ' המדיר [כתובות ע' ע"ב] לא למעוטי שאר אסורי שבת לאפוקי מה"ג דפירשו דליכא חילוק בין דליקה לשאר אסורי שבת עכ"ל ואני לא מצאתי לשון בה"ג מיהו נ"ב הלכה למעשה כמ"ש הוא בשם ה"ג דודאי ליכא חילוק בין דליקה לשאר אסורי שבת וראי' אני מביא מפ' כ"כ הקודש ירושלמי [הלכה ג'] דתני כשם שמצילין מן הדליקה [כך מצילין מיד העכו"ם] ומיד הנהר ומיד המפולת ומיד כל דבר שהוא אבד ואיכא למ"ד במתני' [ק"כ ע"א] דמצילין אף לחצר שאינה מעורבת. מעתה איכא למימר אם הושוו שאר הפסדות כגון גייס ונהר לדליק' לעניין שמצילין אע"ג דקא עביד מעשה בידים כ"ש שהושוו לענין שמותר לומר כל המציל מן הגייס או מן הנהר כו' דאמירה בעלמא היא בלא מעשה וההיא דפ' המדיר דקאמר לא למעוטי שאר אסורי שבת התם פירש"י למעוטי שאר איסורי שבת דחמיר' ולא התירו בה לומר העושה לו מלאכה זו אינו מפסיד כדי שישמעו עכו"ם ויעשו עכ"ל דהיינו מלאכה בעלמא כגון לבנות ביתו או לתפור בגדיו אבל להציל כל הצלות שוים להתיר ומותר לומר כל המציל ממוני מהפסד זה לא הפסיד וכן הלכה למעשה וכן שמעתי שכך הורה מורי אב"י העזר"י והי' גבור בתורה ובעל הוראות וראוי לסמוך עליו.
